מומחיות משפטית וכלכלית מול המערכת הבנקאית והפיננסית

המערכת הפיננסית בישראל נתונה לרמות הפיקוח הגבוהות ביותר במגזר העסקי. רגולציה קפדנית, חקיקה מתפתחת ודרישות ציות מורכבות – מחייבות כל גורם הפועל בזירה הבנקאית, הביטוחית, ההשקעתית והחוץ־בנקאית להפעיל מנגנוני פיקוח פנימיים אפקטיביים ולהוכיח עמידה מלאה בדרישות הדין. בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, נותני אשראי, סוכנויות, פינטקים ואפילו עמותות בעלות פעילות פיננסית – כולם מחויבים כיום בתשתית ציות מקצועית, ובמינוי קצין ציות המוסמך לפקח, להתריע, ולוודא פעולה תקינה בכל דרגי הארגון.

ציות פיננסי איננו פורמליות. הוא מהווה קו הגנה קריטי, אשר מגן על הגוף המפוקח, על נושאי המשרה, ועל יציבותו המשפטית והעסקית של הארגון כולו. כל כשל – ולו הקטן ביותר – עשוי לגרור סנקציות אזרחיות, מנהליות ואף פליליות, כמו גם פגיעה תדמיתית, שלילת רישוי, קנסות כבדים והגבלת פעילות עסקית.

מהם מוקדי החובה הרגולטורית המרכזיים?

הרגולציה הפיננסית בישראל נחלקת בין ארבע רשויות עיקריות: הפיקוח על הבנקים (בנק ישראל), רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. כל אחת מהן מופקדת על מערך פיקוח נפרד – אך הדרישות כולן מכוונות ליצירת ניהול סיכונים אפקטיבי, מניעת כשלים מבניים, הגנה על כספי הציבור ושמירה על אמון השוק.

החובות כוללות, בין היתר: מינוי קצין ציות עצמאי; ניהול מערך אכיפה פנימית; ניתוח סיכוני ציות; ביצוע הדרכות פנים־ארגוניות; דיווחים שוטפים וחריגים לרגולטור; החזקת נהלים מתועדים ומעודכנים; והטמעת מערכות בקרה תומכות. נוסף על כך, כל ארגון פיננסי מחויב לפעול בשקיפות, להימנע מניגודי עניינים, להבטיח גילוי נאות ללקוח ולפעול באחריות מוגברת במגע עם כספי הציבור.

האתגרים המרכזיים בציות פיננסי

אחד הקשיים הגדולים בניהול ציות בתחום הפיננסי נעוץ בהיקף ובמורכבות החקיקה והרגולציה החלה. הדרישות משתנות תדיר, ולעיתים דורשות התאמה מהירה של תהליכים, נהלים ומערכות מידע. בנוסף, הארגון נדרש לתאם בין רגולטורים שונים, לפעול לפי הוראות שנמסרות במועדים קצרים, ולדווח על חריגות גם כאשר טרם התגבשה תמונה מלאה.

הרגולציה בנושא הלבנת הון, בפרט, מציבה רף גבוה במיוחד: כל גוף פיננסי מחויב במעקב אחר פעילות חריגה, בזיהוי לקוחות מורכבים, בדיווחים בזמן אמת ובמניעה אקטיבית של שימוש לרעה בשירותים הפיננסיים. אי־עמידה בדרישות אלו – גם כאשר לא מדובר בכוונה פלילית – עשויה להוביל לפסילת עסקאות, חשיפה אישית של מנהלים וקנסות מנהליים במאות אלפי שקלים.

אתגר נוסף מצוי ביחסי הגומלין עם הלקוח: ארגונים פיננסיים מחויבים לגילוי, יידוע, קבלת הסכמה והצגת סיכונים. כל כשל בהסבר ללקוח, או טעות בתיעוד, עלול להיחשב להפרה רגולטורית. ציות איכותי נדרש לפיכך גם בזירה הפנימית – מול הדירקטוריון, עובדי השיווק, מוקדי השירות ומחלקות התמיכה.

מתי מומלץ לפנות לליווי משפטי בתחום הציות הפיננסי?

• עם הקמת גוף פיננסי חדש (בנק, בית השקעות, חברת אשראי או פינטק)

• לקראת הגשת בקשת רישוי לרגולטור או לקראת ביקורת רגולטורית

• בעת גיבוש או עדכון תוכנית אכיפה פנימית

• לאחר קבלת דרישת תיקון ליקויים ממוסד מפקח

• כאשר עולה חשש פנימי להפרת חובות דיווח, ניגוד עניינים או פעילות לא תקינה

• לקראת התקשרות עם שותף זר או לקוח מוסדי הדורש מערכת ציות מבוססת

עו"ד עובדיה אביצור – מומחיות ייחודית בציות פיננסי ובנקאי

עו"ד (וכלכלן) עובדיה אביצור נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בתחום הציות הפיננסי. הוא כיהן בעבר בתפקידי מפתח בבנק דיסקונט, בהם שימש כקצין ציות חטיבתי, ממונה אכיפה מנהלית ומנהל סיכונים של חטיבת השווקים הפיננסיים. במהלך תפקידיו צבר הבנה מעשית ועמוקה של דרישות הפיקוח, אופן יישומן בפועל והתמודדות עם מצבי חירום, כשלים, תקלות ודיווחים רגולטוריים.

משרדו מספק ללקוחות מסחריים, פיננסיים, ציבוריים ועמותות ליווי משפטי מקיף ומותאם אישית. השירות כולל ייעוץ להקמת מערך ציות פנימי, כתיבת נהלים לפי דרישות החוק, שירותי קצין ציות במיקור חוץ, הכשרות לעובדים, חוות דעת משפטיות, ניהול תחקירים וייצוג מול רגולטורים בעת הצורך.

ייחודו של המשרד הוא בשילוב בין ידע משפטי רחב, הבנה כלכלית־עסקית ויכולת פרקטית ליישם את הנדרש – לא רק על הנייר, אלא בשטח. כל לקוח זוכה לליווי אישי, מדויק ומבוסס ניסיון מוכח.

שורה תחתונה

ציות פיננסי הוא הרבה מעבר לפורמליות. עבור גופים מוסדיים, רגולציה תקינה היא המנוע לשמירה על יציבות, תדמית והמשכיות עסקית. כאשר מערך הציות מוקם, מנוהל ומעודכן כהלכה – הארגון מפחית סיכונים, מונע חשיפות אישיות, ובונה לעצמו תשתית איתנה לצמיחה בטוחה.

למידע נוסף על תפקיד קצין הציות והקמת תוכנית אכיפה פיננסית אפקטיבית, ניתן לעיין בעמוד קצין ציות באתר משרדנו.