המהפכה הטכנולוגית של המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין, חוללה שינוי עמוק בדרך שבה אנשים ועסקים מבצעים עסקאות פיננסיות. היכולת להעביר ערך כספי במהירות, ללא תיווך בנקאי וללא תלות במדינה, הפכה את הקריפטו לכלי משמעותי בכלכלה העולמית. עם זאת, אותה טכנולוגיה בדיוק יצרה גם מצע נוח לפעילות פלילית – ובעיקר להלבנת הון. סוגיות כמו ביטקוין הלבנת הון, מימון טרור ורגולציה על מטבעות וירטואליים מעסיקות כיום ממשלות, רגולטורים ומוסדות פיננסיים בכל העולם, וגם בישראל ננקטו צעדים מחמירים להסדרת התחום.

כיצד מתבצעת הלבנת הון באמצעות ביטקוין וקריפטו

הבסיס לעבירות הלבנת הון הוא הסוואת מקורו של כסף שמקורו בעבירה פלילית והפיכתו ל״חוקי״ לכאורה. במערכת בנקאית מסורתית ניתן לעקוב אחר תנועות הכסף ולזהות את מקורו, אך בטכנולוגיית הבלוקצ’יין נוצר מצב שבו ניתן לבצע העברות כספיות חוצות גבולות בצורה אנונימית, מהירה וללא גוף מפוקח.

מטבעות כמו ביטקוין ואת’ריום מאפשרים למשתמשים לפתוח ארנק דיגיטלי מבלי להזדהות באופן רשמי. כך נוצרת אפשרות להעביר כספים בין ארנקים רבים, לפרק סכומים גדולים לעשרות עסקאות קטנות (תהליך המכונה layering), או להעביר כספים בין בורסות קריפטו במדינות שונות כדי לטשטש את עקבות המקור. לאחר מכן ניתן להמיר את המטבעות חזרה למטבעות רשמיים ולהציגם ככסף לגיטימי.

פעולות אלה עלולות להיראות לגיטימיות למראית עין, אך מבחינה משפטית הן עשויות להוות עבירה של הלבנת הון ביטקוין, במיוחד כאשר אין תיעוד למקור ההכנסה או לדיווח לרשויות המס.

צו איסור הלבנת הון קריפטו – המסגרת החוקית בישראל

עד לשנים האחרונות פעלה תעשיית הקריפטו כמעט ללא פיקוח רגולטורי בישראל. המצב הזה השתנה עם כניסתו לתוקף של צו איסור הלבנת הון קריפטו בשנת 2021. הצו, שנחקק מכוח חוק איסור הלבנת הון, מרחיב את תחולת החוק גם על נותני שירותים בנכסים פיננסיים דיגיטליים.

המשמעות היא שכל גוף הפועל בתחום המטבעות הווירטואליים – בורסה, פלטפורמת תשלום, ארנק דיגיטלי או מתווך – מחויב כיום לעמוד בחובות זהות לאלו של בנקים: זיהוי לקוחות, ניהול רישומים, דיווח על פעולות חריגות, וביצוע בקרות פנימיות. מטרת הצו היא להפוך את התחום לשקוף ומפוקח, תוך שמירה על חופש הפעולה של החברות הפועלות בו.

הרגולציה החדשה מטילה אחריות כבדה על הגופים הפועלים בתחום הקריפטו. הם נדרשים לוודא שהלקוחות שלהם אינם משתמשים בפלטפורמות לצורך העברת כספים ממקורות לא לגיטימיים, ולהפעיל מערכות טכנולוגיות מתקדמות לאיתור פעילות חריגה בזמן אמת.

הפיקוח והאכיפה – אתגר חדש לרשויות

האכיפה בתחום הקריפטו שונה מהאכיפה המסורתית. הרשויות נדרשות להתמודד עם טכנולוגיה מבוזרת, עם בורסות הפועלות מחוץ לגבולות המדינה, ועם עסקאות שמתרחשות לעיתים בשברירי שנייה. רשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון בישראל מנסות להתמודד עם האתגר באמצעות שיתוף פעולה עם רשויות בעולם, מעקב טכנולוגי אחר ארנקים חשודים, והקמת מאגרי מידע פיננסיים ייעודיים.

אחת הבעיות המורכבות ביותר היא שמטבעות קריפטו מאפשרים שימוש באנונימיות ברמה גבוהה. גם כאשר הבלוקצ’יין שקוף, המשתמשים עצמם נסתרים מאחורי כתובות אלפאנומריות. עובדה זו מחייבת את רשויות האכיפה לפתח כלים חדשים של ניתוח נתונים, ובמקביל להיעזר במומחים טכנולוגיים וכלכליים כדי לזהות דפוסי פעולה חריגים.

בין חדשנות לפיקוח – נקודת האיזון

אין ספק שטכנולוגיית הבלוקצ’יין והמטבעות הווירטואליים מביאה יתרונות רבים: היא משפרת יעילות, מצמצמת עלויות ומאפשרת הכללה פיננסית של אוכלוסיות שאינן נגישות לבנקים. יחד עם זאת, השימוש הלא מבוקר בה יוצר סכנה אמיתית להלבנת כספים ולפגיעה ביציבות הכלכלית.

לכן, המדינות מנסות למצוא איזון עדין – לקדם חדשנות מבלי לאפשר ניצול לרעה. בישראל, צו איסור הלבנת הון קריפטו נועד בדיוק למטרה זו: לעגן את הפעילות החוקית בתחום, להגן על המשקיעים וליצור מסגרת שמונעת פעילות פלילית מחד אך אינה חונקת את השוק מאידך.

אחריות משפטית של נותני השירותים

הצו החדש מטיל גם אחריות אישית על מנהלים ובעלי תפקידים בכירים בחברות קריפטו. אם חברה אינה עומדת בהוראות החוק, או אינה מדווחת על פעולות חשודות, ניתן להטיל על נושאי המשרה בה סנקציות פליליות, קנסות ואף שלילת רישיון. משמעות הדבר היא כי תחום הקריפטו אינו עוד "מערב פרוע", אלא חלק ממערכת פיננסית לכל דבר, עם חובות, זכויות ואחריות מוגדרת.

חברות רבות פונות כיום לליווי משפטי קבוע כדי לוודא שהן עומדות בכללי הציות החדשים. יועצים משפטיים בעלי הבנה כלכלית ובנקאית מעמיקה נדרשים לבנות מערכי בקרה, חוות דעת רגולטוריות וליישם מדיניות זיהוי ודיווח בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

חשיבות הליווי המשפטי־בנקאי

במשרד משרד עו"ד עובדיה אביצור, בהובלת עו"ד (כלכלן) עובדיה אביצור – לשעבר קצין ציות וממונה אכיפה בבנק דיסקונט – נצבר ניסיון רב בייעוץ לגופים פיננסיים וחברות טכנולוגיה בנושאי הלבנת הון, רגולציה פיננסית וציות בתחום הקריפטו. שילוב הידע המשפטי עם הרקע הבנקאי מאפשר מתן פתרונות המותאמים לעולם החדש של נכסים דיגיטליים, תוך הקפדה על עמידה מלאה בדרישות החוק ובמדיניות האכיפה.

לקוחות פרטיים, משקיעים ויזמי קריפטו נדרשים כיום לפעול בזהירות ולוודא שכל פעילותם מתועדת, שקופה ומדויקת מבחינת חובות הציות. ליווי מקצועי בשלב מוקדם יכול למנוע טעויות יקרות, חקירות פליליות או הקפאת חשבונות על ידי הבנקים.

לסיכום – קריפטו תחת זכוכית מגדלת

המאבק בהלבנת הון באמצעות מטבעות וירטואליים נמצא בראש סדר העדיפויות של הרשויות בישראל ובעולם. תחום הקריפטו כבר אינו "שטח אפור" אלא אזור מפוקח היטב שבו נדרשים כל המשתתפים להקפיד על שקיפות, ציות ואחריות.

האתגר המרכזי בעשור הקרוב יהיה שילוב בין קידום החדשנות הטכנולוגית לבין הגנה על טוהר המערכת הפיננסית. מי שיבין מוקדם את הכללים ויפעל בהתאם להם, יוכל ליהנות מהיתרונות העצומים של עולם הקריפטו – מבלי להסתכן בהשלכות משפטיות כבדות.

למידע נוסף על עבירות הלבנת הון בתחום המטבעות הדיגיטליים, על חובות הדיווח לפי צו איסור הלבנת הון קריפטו, ועל דרכי ההתמודדות המשפטית עם רגולציה מתפתחת זו, ניתן לפנות למשרד עו"ד עובדיה אביצור – המתמחה בשילוב בין משפט, פיננסים וטכנולוגיה – או לעיין בעמוד הלבנת הון באתר המשרד.