המהפכה הפינטקית שינתה מן היסוד את עולם הפיננסים: אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ופלטפורמות הלוואות מקוונות יצרו מערכת פיננסית נגישה, יעילה וחובקת עולם. אך בצד הקדמה, נוצרו גם סיכונים חדשים. הדיגיטליות, האנונימיות והמהירות הפכו את הפינטק לכר פורה לעבירות הלבנת הון והלבנת כסף שחור. המאמר שלפניכם סוקר את האתגרים המשפטיים, הרגולטוריים והטכנולוגיים של העידן החדש – ואת חשיבותו של ליווי משפטי־כלכלי מקצועי בעידן שבו הגבולות בין טכנולוגיה לפיקוח מיטשטשים.

כיצד הפינטק הפך לקרקע נוחה להלבנת כספים

העיקרון הבסיסי של הלבנת הון הוא טשטוש הקשר בין מקור הכסף לבין יעדו הסופי. בפלטפורמות דיגיטליות, שבהן ניתן לפתוח ארנק דיגיטלי תוך דקות, להעביר כספים בין מדינות, או להמירם למטבעות קריפטוגרפיים – תהליך זה נעשה פשוט מאי פעם. בעוד שבעבר נדרשו מערכות בנקאיות מסורתיות, כיום ניתן לבצע העברות גדולות גם דרך חברות פינטק קטנות או אפליקציות תשלום ללא פיקוח הדוק.

מנגנונים אלה נועדו במקור לייעל את השירות לצרכן, אך גם מאפשרים לעבריינים לבצע “שכבות” של העברות (Layering) ולהרחיק את מקור הכסף מעיני הרגולטור. כתוצאה מכך, עבירות הלבנת כסף בפלטפורמות דיגיטליות מתבצעות בהיקפים הולכים וגדלים, ומאתגרות את רשויות האכיפה בעולם כולו.

אתגרי הרגולציה והאכיפה

אחד הקשיים המרכזיים הוא שהרגולציה המסורתית נבנתה עבור בנקים, ולא עבור חברות טכנולוגיה צעירות. רבות מחברות הפינטק אינן כפופות ישירות לחוקי איסור הלבנת הון באותה רמה שבה כפופים בנקים או גופים מוסדיים, ובחלק מהמקרים אינן יודעות כיצד ליישם נהלי ציות מתקדמים.

הרגולטורים בישראל ובעולם מנסים לגשר על הפער באמצעות חקיקה ייעודית. בישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הבנקים הרחיבו את תחולת החוק גם על נותני שירותים בנכסים פיננסיים, ובכלל זה מטבעות קריפטוגרפיים. המשמעות היא שכל חברה המנהלת פעילות תשלומים, הלוואות דיגיטליות או מסחר במטבעות וירטואליים חייבת במערך דיווח, זיהוי לקוחות ושמירה על רישומים.

תפקידם של קציני ציות בעידן הפינטק

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך נדרש מערך ציות חכם יותר. קציני ציות בחברות פינטק נדרשים להבין לא רק את הוראות החוק אלא גם את ההיבטים הטכנולוגיים – כיצד פועלות מערכות תשלום, אילו אלגוריתמים מזהים פעילות חריגה, ואיך ניתן לאמת זהות משתמשים מרחוק.

עורך הדין (וכלכלן) עובדיה אביצור, לשעבר קצין ציות חטיבתי וממונה אכיפה מנהלית בבנק דיסקונט, מסביר כי ההבדל המרכזי בין מערכת בנקאית מסורתית לבין פינטק הוא מהירות התגובה: בעולם הדיגיטלי לא ניתן להסתמך על ביקורות תקופתיות בלבד, אלא נדרש ניטור בזמן אמת, תוך הבנה עמוקה של דפוסי פעולה דיגיטליים.

הסיכון במטבעות קריפטוגרפיים

מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין ואת'ריום הפכו לאתגר רגולטורי עצום. מצד אחד הם מציעים יתרונות טכנולוגיים, שקיפות ברשת הבלוקצ’יין וביזור; מצד שני, הם מאפשרים אנונימיות כמעט מוחלטת. גורמים עברייניים עושים שימוש בארנקים וירטואליים ובבורסות מבוזרות כדי להעביר כספים ממדינה למדינה מבלי להשאיר עקבות מזוהות.

הבעיה מתעצמת כאשר כספים אלו מוחזרים בסופו של דבר למערכת הפיננסית הרגילה – למשל ברכישת נדל"ן, רכב או השקעות עסקיות – ובכך “מולבנים”. לפיכך, רשות שוק ההון בישראל ורשויות האכיפה בעולם קובעות כי גם חברות קריפטו חייבות ליישם נהלי “הכר את הלקוח” (KYC) ומניעת מימון טרור.

חובות הדיווח והציות של חברות פינטק בישראל

בהתאם לתקנות חדשות, כל חברה פיננסית הפועלת במרחב הדיגיטלי נדרשת למנות ממונה על אכיפה, לקיים נהלים למניעת הלבנת כספים, ולדווח על פעולות חריגות. בנוסף, נדרש מעקב קפדני אחר עסקאות במזומן, הפקדות ממדינות זרות או שימוש בחשבונות נאמנות.

בתי המשפט בישראל קבעו כי גם חברות טכנולוגיה שאינן בנקים אך מטפלות בכספי לקוחות, עלולות לשאת באחריות פלילית או מנהלית אם יימצא כי שימשו צינור להעברות אסורות. לפיכך, כל גוף פינטק חייב לוודא כי מערכת הציות שלו עומדת בסטנדרטים הנהוגים במוסדות בנקאיים.

אחריות אישית של מנהלים ובעלי חברות

כמו בעסקים מסורתיים, גם בחברות פינטק קיימת אחריות אישית של מנהלים. במקרים של מחדלים חוזרים, היעדר פיקוח או אי־דיווח, ניתן להעמיד לדין את נושאי המשרה עצמם. האחריות אינה רק פלילית – לעיתים מדובר גם בקנסות אזרחיים ובפגיעה חמורה במוניטין החברה.

לכן, שילוב בין מומחיות משפטית, הבנה פיננסית וידע טכנולוגי הוא חיוני. עורך דין בעל ניסיון בתחומי הציות הבנקאי והרגולציה הפיננסית, כמו עו"ד (כלכלן) עובדיה אביצור, מסוגל לבנות מנגנוני פיקוח יעילים וללוות חברות מול הרשויות באופן שמגן עליהן משפטית ומבצעית.

חשיבות הליווי המשפטי־כלכלי

במשרד משרד עו"ד עובדיה אביצור משולבים ניסיון מעשי מהמערכת הבנקאית עם הבנה רגולטורית ועסקית רחבה. המשרד מעניק ייעוץ לחברות פינטק, גופים פיננסיים ויזמים טכנולוגיים בנוגע לחובות דיווח, נהלי KYC, מינוי קציני ציות והיערכות לביקורות רגולטוריות.

ליווי זה נועד לא רק למנוע עבירות אלא לבנות תרבות של ציות וממשל תאגידי, המבטיחה כי פעילות החברה תהיה יציבה, אמינה ותואמת את דרישות החוק.

לקראת עתיד של פינטק אחראי

העולם הפיננסי הדיגיטלי אינו עומד לעצור. להפך – הוא מתרחב בקצב מסחרר. דווקא משום כך, החיבור בין חדשנות לטוהר מידות חייב להיות חלק בלתי נפרד מה-DNA של כל גוף פיננסי חדש. האחריות למניעת הלבנת הון אינה נחלת הרשויות בלבד – היא מתחילה במנהלים, במפתחים וביועצים המשפטיים של החברות.

למידע נוסף על רגולציה פיננסית, חובות ציות ודרכי התמודדות עם עבירות הלבנת הון בעידן הפינטק, ניתן לפנות למשרד עו"ד עובדיה אביצור לייעוץ מקצועי, דיסקרטי ומעמיק.