אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר במערכת הציות הארגונית הוא תחום איסור הלבנת הון ומימון טרור. חובות הציות הנובעות מחוק איסור הלבנת הון, תקנותיו והנחיות הרשות המוסמכת, חלות כיום על מגוון רחב של גופים פיננסיים, עסקיים ומוסדיים – ומחייבות כל ארגון לנקוט באמצעים ברורים, מתועדים ומדווחים לצורך זיהוי סיכונים, מניעת עבירות ודיווח על פעילות חריגה.
המשמעות היא כי ציות ואיסור הלבנת הון אינם תחומים נפרדים – אלא שני מרכיבים משלימים של אותה מערכת רגולטורית, שמטרתה להגן על המשק, על מוסדות המדינה ועל הציבור הרחב מפני שימוש לרעה בכלים פיננסיים. קצין הציות נדרש להכיר היטב את דיני איסור הלבנת ההון, לנהל את יישומם הארגוני ולהבטיח עמידה קפדנית בדרישות – לרבות זיהוי לקוחות, ניטור פעילות חריגה, קיום נוהלי דיווח והעברת מידע לרשויות.
מיהם הגופים המחויבים בציות לפי חוק איסור הלבנת הון?
החוק והתקנות מחילים חובת ציות על שורת גופים רחבה: בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות ניהול תיקים, נותני אשראי חוץ־בנקאי, סוכנויות ביטוח, עורכי דין, רואי חשבון, נותני שירותים בנכסים וירטואליים, נותני שירותי נאמנות, חלפני כספים, עמותות מסוימות ואף סוחרי יהלומים.
כל אחד מהגופים הללו חייב להחזיק במערך פנימי של אכיפה, למנות קצין ציות ייעודי לנושא הלבנת הון, לקיים תהליכי זיהוי לקוח מורחבים (KYC), לעקוב אחר דפוסי פעילות חריגים, לתעד עסקאות בהתאם לדרישות החוק, להחזיק בנהלים כתובים ולדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות חשודות – לעיתים גם מבלי ליידע את הלקוח.
אי־עמידה בדרישות החוק עלולה להוביל לקנסות מנהליים חמורים, שלילת רישוי, תביעות נושאי משרה ואחריות פלילית.
כיצד משתלב קצין הציות באכיפת החוק?
קצין הציות מהווה את הגורם המרכזי בהטמעת מדיניות איסור הלבנת הון בתוך הארגון. הוא אחראי לקביעת נהלי זיהוי, בקרה, תיעוד ודיווח, ומנחה את עובדי הארגון כיצד לזהות אינדיקציות לחריגות – כגון פעילות שאינה תואמת את פרופיל הלקוח, שימוש במזומן בלתי סביר, העברות בינלאומיות חריגות, שימוש באנשים שלישיים או תבניות פעולה מחשידות.
על הקצין לעקוב אחר פרסומים, הנחיות ועדכונים של הרשות לאיסור הלבנת הון, להגיש דוחות תקופתיים, ולתאם בין הגורמים המקצועיים בארגון כדי להבטיח פעולה על פי הדין. כמו כן, הוא מהווה איש הקשר הרשמי מול רשויות הפיקוח, במקרה של בקשות מידע, חקירה או ביקורת פתע.
ציות חלקי, מדולל או "על הנייר בלבד" – ייחשב כהפרה של חובות הארגון, גם אם בפועל לא בוצעה עבירה.
מתי ארגון נדרש לליווי מקצועי בתחום הציות ואיסור הלבנת הון?
-
עם כניסה לתחום פיננסי המחייב רגולציה לפי החוק
-
כאשר מוגשת בקשת רישוי או נדרשת התאמה לדרישות רגולטור
-
כאשר עולה חשש לפעילות חריגה או קבלת כספים ממקור לא ברור
-
לאחר ביקורת רגולטורית שחשפה ליקויים
-
בעת ניסוח או עדכון נהלי הציות והבקרה הפנימית
-
כאשר מתגלה פער בין פרטי הלקוח לבין פעילותו בפועל
הייחוד של משרד עו"ד עובדיה אביצור בליווי ארגונים
עו"ד (וכלכלן) עובדיה אביצור מחזיק בידע ייחודי הנוגע ליישום המלא של חוק איסור הלבנת הון בתוך מערכות פיננסיות מורכבות. הוא שימש במשך שנים כקצין ציות חטיבתי וממונה אכיפה מנהלית בבנק דיסקונט – אחד הבנקים הגדולים בישראל – והיה מופקד בין היתר על הטמעת רגולציית הלבנת הון, יישום הוראות רגולטוריות, פיתוח נהלי זיהוי לקוח, וליווי מבצעי של ביקורות רגולטוריות וחקירות רשות.
משרדו מלווה חברות, נותני שירותים פיננסיים, עסקים פרטיים ועמותות בכל הקשור לציות לפי חוק איסור הלבנת הון. השירות כולל: ניתוח סיכוני ציות, הקמה או שדרוג של מערך פנימי, כתיבת מדיניות ונהלים לפי הדרישות העדכניות ביותר, ביצוע הדרכות לעובדים, וליווי שוטף בהתנהלות מול הרשות לאיסור הלבנת הון ומוסדות מפקחים.
השירות ניתן בדיסקרטיות מלאה, בהתאמה לסיכון הספציפי של הלקוח, ובשילוב בין ראייה משפטית, הבנה פיננסית ויישום רגולציה הלכה למעשה.
שורה תחתונה
ציות בתחום הלבנת הון איננו עניין טכני – אלא אחריות משפטית משמעותית, רווית סיכון אישי ותאגידי. הגופים המוסדרים אינם רק ספקי שירות – אלא שותפים באכיפה של מדיניות ממשלתית, המחייבת הקפדה, בקרה ותגובה בזמן אמת.
ליווי משפטי של עורך דין הבקיא ברגולציה, בפרקטיקה הבנקאית ובציפיות הרגולטור – הוא רכיב הכרחי להבטחת פעולה חוקית, להקטנת חשיפה, ולשמירה על יציבות ואמון מצד בנקים, גופים ממשלתיים ולקוחות.
למידע נוסף על הקמה וניהול של מערך ציות כולל, בקרו בעמוד קצין ציות באתר משרדנו.