מאמר שפורסם באתר עורכי הדין והמגשרים של ישראל.
נותני שירותי פיננסים (להלן : נש"פ ו/או נשפי"ם ו/או ארגון) מספקים שירותים פיננסים מסוגים שונים, כגון: ניכיון שיקים, המרת מט"ח, העברת מט"ח, העברות בנקאיות מקומיות ובין לאומיות. ל"וותיקים" מקוראי המאמר, נותני שירותים פיננסים מוכרים יותר בשם צ'יינג', אשר עבר מתיחת פנים וכברת דרך ארוכה ובשנים האחרונות ניתן לראותו כ"מיני בנק".
כאחד שכיהן כקצין ציות חטיבתי בבנק גדול המילה רגולציה איננה זרה לו ואף הייתה לשגורה בפיו והייתה לשגרת יומו בכל שנות עבודתו בבנק, חלק נכבד מהשפה ה"רגולטורית" התחלקה בין דיווח סובייקטיבי, בקרות, איסור הלבנת הון, נהלים, תחקירים, תוכנית אכיפה ועוד.
אך מה לרגולציה ונש"פ ?
מאחר והנשפי"ם נתפסו על ידי גורמים עבריינים כגופים פחות מפוקחים על ידי הרשויות, שמשו הנשפי"ם כר נוח להלבנת הון ולהסוואת מקור הכספים שמקורם בפעילות עבריינית, כפועל יוצא החלה הרגולציה להכביד יותר ויותר עם דרישות המוכרות יותר מעולם הבנקאות.
במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 (להלן: "החוק") הוטל על הנשפי"ם משטר איסור הלבנת הון, משכך היה עליהם להתחיל ולדבר בשפה "רגולטורית" וכמובן גם לפעול בהתאם להוראות החוק.
הנשפי"ם כפופים לשני רגולטורים, האחד המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "המפקח"), השני הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים (להלן: "הרשות"), לכל אחד מהרגולטורים תפקידים וסמכויות שונים.
התמודדות עם רגולציות
הנשפי"ם ובכלל חברות מתמודדים עם כמות אדירה של הוראות רגולציה הנכתבות בדרך כלל על ידי משפטנים בשפה שאינה מובנת לכל, תוסיפו לזה את ההתמודדות היום יומית של בעלי עסקים ומנהלים בארגונים וזוהי אחת מהסיבות שבנקל ניתן "לאבד את הראש" בין הצורך לנהל עסק ביד רמה ובין הצורך לעמוד בהוראות הרגולציה.
אי עמידה בהוראות הרגולציה גוררות אחריהן הליכים אזרחיים ופליליים העלולים להגיע לקנסות בשיעורים גבוהים מאוד ואף לעונשי מאסר ממושכים.
רישוי נותני שירותים פיננסיים
לפי סעיף 12.(א) לחוק, כל העוסק באחד בתחומים כגון: שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי מחויב בהוצאת רישיון המתאים לתחום הפעילות, הוצאת הרישיון מתבצעת באמצעות פנייה אל רשות שוק ההון, הפרה של הוראת החוק גוררת אחריה עיצומים כספיים ופליליים.
לנהל את הסיכון
הבשורה הטובה היא כי קיימות דרכים להתמודד עם הוראות הרגולציה, להקטין ולמזער את הסיכון, וזאת על אף המגמה הברורה של הכבדת הרגולציה, שזו הבשורה הפחות טובה, שתימשך ותתפרס לתחומים נוספים לאלה הקיימים.
ניהול הסיכון הוא אחת הדרכים, יש להכיר ולמפות את הסיכון על ידי סקר ציות (להלן: "הסקר") שמטרתו למפות את הסיכונים והחשיפות להן נתון הנש"פ.
לאור הכבדת הרגולציה כפי שציינתי, ארגונים רבים מתקשים ביישום הנחלת והטמעת ההוראות לעובדי הארגון, לפיכך במסגרת הסקר נבדקים נהלי העבודה והתאמתם לחוקים והתקנות לטובת איתור מקרים של אי התאמה בין החוקים והתקנות לבין נהלי העבודה. יש לזכור כי את הסקר ותוצאותיו יש להתאים לכל ארגון על פי מאפייניו השונים והייחודיים. את הסקר יכולים לבצע מספר גורמים, ביניהם גורמים פנימיים או יועצים חיצוניים, תלוי בגודל הארגון, משאביו ומאפיינים נוספים.
קצין ציות
בשני עשורים האחרונים מדינת ישראל הצטרפה למלחמה בהלבנת ההון השחור, על מנת לעמוד בקריטריונים שנקבעו על ידי מדינות וגופים בינלאומיים ולעמוד יחד איתם במלחמה (בהון השחור), בשנת 2000 חוקק המחוקק בישראל את חוק איסור הלבנת ההון, שאף הקים את הרשות לאיסור הלבנת הון וקבע בסעיף 7א את תיאור התפקיד וסמכויותיו של קצין הציות.
סעיף 11 לחוק קובע כי החובה למנות קצין ציות ולפעול על פי נוהלי ציות חלה על תאגידים פיננסיים וגופים אחרים המפורטים בתוספת השלישית לחוק. בגדר הגופים האמורים נמצאים למעשה כל הגופים הפיננסיים בישראל, כגון: בנקים, נותני שירותים פיננסים, נותני שירותי מטבע, נותני שירותי אשראי, חברות ביטוח, קופות גמל, חברות סליקה, נוסף לאלה גם גופים/ארגונים החבים בדיווח לרגולטורים המפקחים עליהם, כגון חברות בורסאיות, נותני שירותים עסקיים.
תפקידו של קצין הציות לפקח ולוודא שהארגון ועובדיו עובדים על פי הוראות הרגולציה ונהלי העבודה אשר הותאמו לכך, כאחד שכיהן בבנק גדול כקצין ציות חטיבתי אעיד ממקור ראשון שמדובר על תפקיד מורכב ורגיש, מצד אחד מטרתו של קצין הציות היא שהארגון, נושאי המשרה ועובדיו לא יהיו חשופים לסנקציות אזרחיות ופליליות ומצד שני לא להיות האיש בארגון שעוצר עסקים ובעיקר אומר לא ואי אפשר.
הפיקוח של קצין הציות נעשה באמצעות בקרות, הטמעת מדיניות דיווח של אירועי כשל וכמעט אירועי כשל, שעל בסיסם ניתן לערוך ולקיים הפקת לקחים ולחדד נהלים ומדיניות. כמו כן, דיווחי אירועי כשל מתריעים על מקומות בהם הבקרה הייתה חלשה או לא הייתה בכלל, ומכאן הדרך לעדכן בקרות ולכוון אותן למקומות בהן קיימת חולשה בקרתית.
קצין הציות משמש כשומר סף של הארגון ועובדיו ומונע ניצול של גורמים עברייניים וגורמי טרור המעוניינים להשתמש בארגון כפלטפורמה להלבנת הון בהקשר לחוק איסור הלבנת הון.
בשונה מעבודת ביקורת פנימית בארגון אשר בדיקתה היא בדיעבד, עבודת קצין הציות היא מניעה והקטנת הסיכוי להפרת הוראות הרגולציה ולתביעות בגין עבירות שונות העלולות לגרור עיצומים כספיים והליכים אזרחיים ופליליים.
לסיכום
במאמר זה בחרתי להתרכז בנשפ"ים ועל השפעות הרגולציה (יש לומר השפעות משמעותיות) על פעילותם ועל תפיסתם, אך רבים מהנושאים שעלו במאמר רלוונטיים לארגונים רבים והוראות הרגולציה הן רוחביות ואקטואליות לארגונים בעלי מאפיינים שונים הן ביחס לגודלם והן ביחס לפעילותם.
מניסיון רב שנים במערכת הבנקאית בכלל ובפרט בתפקיד קצין ציות חטיבתי וממונה אכיפה מנהלית, אומר בביטחון מלא שהוראות הרגולציה והמגמה הברורה של השנים האחרונות הולכת להימשך ואף ביתר שאת.
"לוקח 20 שנה לבנות מוניטין ו-5 דקות להרוס אותו"
וורן באפט, משקיע מיליארדר
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה משמש כמידע כללי בלבד ועל אחריות המשתמש, המידע במאמר זה אינו מתיימר להקיף את הנושא על מורכבותו הרבה.
