הבנק חב כלפי לקוחותיו בחובות, בין היתר היא חובת הסודיות, משמעות החובה, שעל הבנק לשמור ולהגן על המידע אודות לקוחותיו (להלן: "הלקוח"), מידע שהגיע מהלקוח בזמן שהלקוח קשר עסקים עם הבנק , אסור לבנק לחלוק מידע זה עם גורם שלישי, חובה זו אינה חלה על הבנק ככל ומידע שהיה ידוע לבנק טרם קשרו עסקים יחד הבנק והלקוח.
למרות החובה המהותית אין בפקודת הבנקאות סעיף מפורש המדבר על חובת הסודיות ביחסי בנק לקוח, סעיף 15א לפקודת הבנקאות 1941, מדבר אך בידיעות ובמסמכים לפי הפקודה ,והפקודה אינה מתייחסת ליחסי בנק לקוח , לפיכך לא חל סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות ,תשמא-1981, שלפיו פגיעה בפרטיות היא כהפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין באשר לענייניו הפרטיים של אדם, אולם ניתן ללמוד (מסעיף פקודת הבנקאות שהוזכר לעיל) את החובה, על אף שמדובר על יחסי בנק –בנק ישראל, ניתן להקיש מכאן על יחסי לקוח בנק .
כמו כן חוק הגנת הפרטיות נותן מענה לפרטיות וחיזוק נוסף כפי שמוזכר בפסק הדין 1570/92 ע"א – בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ציגלר, לה זקוק אדם בניהול חייו, מגמה זו הגיעה לשיא בחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו ובו עלתה הפרטיות במעלות ערכי החברה בישראל והפכה זכות יסוד. וכלשון סעיף 7(א) לחוק היסוד: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". משילוב של שלושת החוקים בהחלט ניתן להקיש לחובת הסודיות הבנקאית.
סעיף 15(א) לפקודת הבנקאות קובע כי:
)א) "לא יגלה אדם ידיעה שנמסרה לו ולא יראה מסמך שהוגש לו לפי פקודה זו או לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אולם מותר לגלות ידיעה אם הנגיד יראה צורך בכך לצורכי תביעה פלילית, או אם הידיעה או המסמך נתקבלו מתאגיד בנקאי – בהסכמתו. (ב) לעניין גילוי מסמכים וידיעות שנתקבלו לפי פקודה זו לבית-המשפט, דין בנק ישראל או המפקח ועובדיו כדין המדינה ועובדיה. (ג) העובר על סעיף זה או על הוראת סעיף 5(6), דינו – מאסר שנה או קנס 10,000 לירות".
סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע:
"פגיעה בפרטיות היא הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבע בהסכם מפורש או משתמע".
הסודיות הבנקאית מהווה את לב ליבו ונשמת אפו של האמון שרוכש הלקוח לבנקאי, ומעצם החוזה שכרת הבנק מול הלקוח , ומאופייה של מערכת היחסים ביניהם, משרת בנקאי היא משרת אמון, הלקוח מייחס חשיבות מאוד גבוה ליחסים שלו עם הבנקאי ולא רק כנותן שרות "רגיל". הלקוח חושף בפני הבנקאי לא רק את ממונו אלא גם את פרטיו האישיים, הרגליו, לא אחת קורה, הבנקאי חשוף ויודע פרטים על הלקוח יותר מאשר בני משפחה ואפילו בני משפחה מקרבה ראשונה.
אצטט מדברי השופט א. גולדברג שהטיב לציין זאת בפסק הדין[1] רע"א 1917/92 – יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ו-6 אח' :
"מוסכם על הכל כי מוטלת על הבנק חובת סודיות לגבי ענייניו של לקוחו. חובת הסודיות עולה מעצם טיבו של החוזה שבין הבנק והלקוח, ומאופיה של מערכת היחסים שביניהם. עניינו של הלקוח כי פעולותיו הכספיות ומצבו הכלכלי לא יהיו נחלת הכלל, ונותן הוא את אמונו בבנק, כי לא ייתן להם פומבי".
למרות המילים שנאמרו לעיל לגבי חשיבותה של חובת הסודיות, האם חובת הסודיות היא חובה מוחלטת ללא גבולות ?
בפסק הדין רע"א 1917/92 – יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ו-6 אח' נקבע שישנם מקרים בהם יכול הבנק לחשוף פרטים אודות לקוחותיו , על אף חובת הסודיות :
- א. מקום שהגילוי נובע מחובה שבדין.
- ב. מקום בו קיימת חובה כגון זו לציבור.
- ג. מקום בו האינטרס של הבנק מחייב זאת.
- ד. מקום בו נעשה הגילוי מכוח הסכמתו המפורשת או מכללא של הלקוח.
החיסיון לעיתים יתנגש עם ערך חברתי אחר של עשית צדק, האם ייסוג אז החיסיון, הבא להגן על הזכות לפרטיות ?
בהתייחסו לטענה "שהזכות לפרטיות היא זכות יסוד, ובהתנגשות בינה לבין ערכים אחרים דין הוא שידה של הזכות לפרטיות תהא על העליונה",
אמר השופט ש' לוין בבג"צ 3815/90, 3816גילת ואח' נ' שר המשטרה ואח' [3], בעמ' 423:
"אין ספק בדבר, שבבואנו לפרש הוראת דין, נביא בחשבון שהזכות לפרטיות היא זכות חשובה, אך לא נהיה פטורים מלבחון את מכלול הגורמים והערכים הנוגעים לעניין, שרק שיקלולם, במסגרת הוראות הדין, עשוי להביא אותנו לתוצאה המתחייבת לפי הדין".
לסיכום, נושא החובות הרבות החלות על הבנקים מול לקוחותיהם אינן מוכרות לציבור הרחב, הבנק נתפס כגוף חזק ועשיר, כאשר פערי הידע והכוחות ברורים ומובנים. כאמור לעיל, חובת הסודיות היא חובה מהותית שעל הבנק לעמוד בה, לכן במידה ונתקלתם במצב בו הבנק הפר את החובה ו/או קיים חשש כזה, התייעצו עם עו"ד המומחה לתחום, להפרת חובת הסודיות עלולות להיות השלכות משמעותיות.
עו"ד (כלכלן) עובדיה אביצור, בעלים ומנהל של אביצור משרד עורכי דין, יוצא המערכת הבנקאית, לשעבר יועץ השקעות בכיר, כיהן כקצין ציות חטיבתי כממונה אכיפה מנהלית על חדרי העסקאות של הבנק.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה משמש כמידע כללי בלבד ועל אחריות המשתמש, המידע במאמר זה אינו מתיימר להקיף את הנושא על מורכבותו הרבה, לכן התייעצו עם עו"ד העוסק בתחום.
[1] רעא 1917/92 – יעקב סקולר ואח' נ' ניצה ג'רבי ו-6 אח', פד מז(5), 764(23/11/1993)
