מאמר זה יעסוק בחובת האמון של הבנקים (להלן :"חובת אמון"), לאחר שנים רבות במערכת הבנקאית בתפקידים שונים ומשמעותיים, יועץ השקעות בכיר, קצין ציות חטיבתי וממונה אכיפה מנהלית, עבודה יום יומית מול לקוחות פרטיים ועסקיים, נושא המאמר מוכר לי עד מאוד. כאשר בנקאי מעניק שירות ללקוח, לכאורה צריך הבנקאי לדאוג לאינטרס של מקום עבודתו, אך במהרה לבנקאי צריך "ליפול האסימון", ולהיזכר שמקום העבודה שלו הוא אינו מקום עבודה "רגיל", אלא מקום עבודה בו מתנקזים ניגודי עניינים הנובעים מרצונו(הלגיטימי)של הבנק להרוויח מצד אחד ומצד שני חובתו לשמור על חובת האמון שהבנק והבנקאים חייבים ללקוח.
נושא חם ופופוליסטי שעולה חדשות לבקרים לדיון באמצעי התקשורת הממוסדת והרשתות החברתיות הוא רווחי הבנקים, ביתר שאת כאשר מתפרסמים דוחות כספיים, וכמובן עולה השאלה מהיכן השיגו הבנקים את הרווחים הגבוהים? כל אחד מאיתנו המנהל חשבון "אחראי" להשאת רווחי הבנקים, אך ה"חגיגה" אינה נמצאת בצד הלקוח וכמובן אינה מגיעה לכיסו. כמובן שכותרות גדולות, צבעים נכונים ודיאגרמות המראות גידול ברווחים לעומת שנים קודמות ומה חלקו של הציבור ברווחים, כל אלה רק תורמים להעצמת הנושא .
לשומע ולמביט מהצד זה נראה לא ברור, שעסק שכל מטרתו להרוויח כסף נדרש לדאוג לאינטרס הלקוח, כלומר לנהוג בו מעבר להגינות עסקית רגילה. על מנת להבין שדבר זה הגינוי ומתבקש יש להכיר את מבנה מערכת הבנקאות בישראל, הריכוזיות והכח העומד לרשותה ומכאן הסיבה לגישה זו.
מהי חובת האמון הבנקאית?
האם חובת האמון הבנקאית היא חובה עמומה ? חובה מבוססת חוק ופסיקה ועל פי חובה זו הבנק עושה את עסקיו אל מול הלקוחות הפרטיים והעסקיים שלו?
המצדדים בחובת האמון מבטאים את הצורך בחובה זו בפרט לאור יחסי הכוחות בין הבנק והלקוח, ברור לכל שקיימים הבדלי כוחות ופערי ידע, וזאת על אף שהלקוח בתקופה הנוכחית איננו הלקוח של לפני 20 ו 30 שנה, הלקוח בתקופה זו מאוד מתוחכם, יודע לעמוד על רצונותיו, עורך השוואת מחירים בין בנקים בנוגע לגובה הריבית בהלוואה, עמלות ואפילו יודעים להשוות את רמת השירות ומכאן גם מגיעה מהלקוחות דרישה לרמת שרות גבוה .
במאמרן [1] "חובת האמון הבנקאית –המודל הישראלי" מציינות כותבות המאמר את חובת האמון הבנקאית כתאוריית על המותירה לבתי המשפט כר נרחב לשיקול דעת וליישום קזואיסטי. העקרון של חובת האמון אינו מנחה את הבנקים כיצד בנקים ועלול לעורר קשיים ולכן קשה לדעת מה היא טובת הלקוח וכיצד לנהוג במצב של ניגוד עניינים .
מהותה של חובת האמון
בתי המשפט בפסיקותיו הרבות הדגיש את כוחו הרב של הבנק אל מול הלקוח, את הסתמכותו על עצותיו של הבנק, הריסון לבעיה זו היא חובת האמון והעדפת אינטרס הלקוח על פני אינטרס הבנק. חובת האמון דורשת לפעול ביושר, בנאמנות ובהגינות, ובבסיסה ישנה דרישה לא לנצל את הכח הרב. בעל הכח בבסיס חובת האמון צריך להעדיף את טובת נותן האמון בו על פני אחרים וגם על פני טובתו במצבים של ניגודי עניינים.
על פקידי הבנק לעדכן את הלקוח במצב של ניגוד עניינים ולקבל את הסכמתו להמשך ביצוע העסקה. לפי חוק הבנקאות [2] סעיף 5 גילוי נאות, על הבנק לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהם נותנים והסיכונים הכרוכים בעסקה, כלומר על הבנק להצדיק כמעט בכל פעולה את האמון שהוא נתן בי .
פרופסור אהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון , כתב במאמרו [3] שאדם המנהל את ענייניו יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחו כמובן ללא פגיעה בנכסיו ובאינטרס של אחר. כאשר אדם מנהל את ענייניו של אחר עליו לפעול בנאמנות ובהגינות ואפילו לדכא ולהחניק את האינטרס האישי שלי. פרופסור ברק כותב שאסור לעמוד במצב של ניגוד אינטרסים בין האינטרס של זה שלמענו אני פועל לבין אינטרס אחר כלשהו.
לסיכום, כמו הרבה מערכות יחסים, גם מערכת היחסים נשוא המאמר הינה מורכבת ואינה מאוזנת , על מנת לפתור דילמות יש להכיר את הדינמיקה של המערכת את החוקים והתקנות אליה היא כפופה.
נפגעתם כתוצאה מפעולה שהבנק נקט כנגדכם? חתמתם ערבות להלוואה והבנק דורש שתשלמו ? הבנק מערים קשיים ? פונים אך ורק למומחה בתחום.
עו"ד (כלכלן) עובדיה אביצור, בעלים ומנהל של אביצור משרד עורכי דין, יוצא המערכת הבנקאית, לשעבר יועץ השקעות בכיר, כיהן כקצין ציות חטיבתי כממונה אכיפה מנהלית על חדרי העסקאות של הבנק.
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה משמש כמידע כללי בלבד ועל אחריות המשתמש, המידע במאמר זה אינו מתיימר להקיף את הנושא על מורכבותו הרבה, לכן התייעצו עם עו"ד העוסק בתחום.
[1] משפט ועסקים יא , התשס"ט (ספטמבר 2009) , 430-393
[2] חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981
[3] אהרן ברק "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד" משפטים י 11 -16, 1980
